האמונה הפשוטה בקדוש ברוך הוא – פרשת שמות תשפ"ה – הגאון הרב ראובן אלבז

– ככל שהאדם חוזר על עבירה מספר פעמים, כך הקושי גדל אצלו לעזוב אותה.

– עובר העבירה ושונה בה, דומה לעבותות הספינה, העשויים מחוטי רבים של משי דק, ולאשר שכופלים אותו, נעשה קשה וחזק.

– ובעל התשובה, לאחר שניתק מן העבירה, עדיין עומד הוא בפני הניסיון של העבירה, כי הרושם קיים בו. כי הנטייה לעבירה קיימת אצלו.

– היצר הרע מפתה את האדם בצורה חכמה, ופעמים שאומר לו שכל "העבירה" היא רק בסה"כ לעבור הגדר שלא להגיע לעבירה עצמה, ומתיר לו את עשיית העבירה.

– דוגמא לגדר מעבירה: נזיר אסור ביין עצמו. והתורה גדרה אצלו את כל מה שיכול להביא אותו לעבירה עצמה: חרצנים, זגים וכו'.

חטא האדם הראשון, ופיתוי הנחש לחוה. חוה לא שמעה את ציווי ה', אלא מהאדם עצמו. והאדם הוסיף לה שאסור גם "לגעת". ומשם התחיל הנחש לפתות אותה לאכול מהעץ.

– האדם עצמו גדר את עצמו שלא לבוא לאכול מעץ הדעת, והוסיף הרחקה גם "מהנגיעה". והנחש פרץ את "הגדר" הזה. ולכן דרכו של הנחש להימצא בסמוך לגדרות, ושם להזיק.
– על ר' אלימלך מליז'נסק ואחיו ר' זושא.

– ר' אלימלך מליז'נסק ואחיו ר' זושא קיבלו עליהם גלות, והיו נראים כעניים. יום אחד הגיעו לאכסניה, ונאלצו לישון שם בחדר האוכל על ספסל. באמצע הלילה הגיעו שיכורים וחבטו בר' זושא שישן כלפי חוץ. אח"כ אמר לו אחיו שהוא רוצה להתחלף איתו במקום, וכשחזרו השיכורים, שוב חבטו בר' זושא, שישן הפעם בצד הפנימי.

– שאל ר' אלימלך את אחיו, מדוע הסכמת לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת? (שהרי באדם הראשון היו מחוברות כל הנשמות שעתידות להיוולד, ואם נשמה אחת היתה מונעת ממנו – לא היה אוכל). השיב לו ר' זושא, שהוא זה שזירז אותו לאכול, כדי שלא ישאר כל ימיו במחשבה אפיקורסית: שמא יש ממש בדברי הנחש. וע"י האכילה והעונש הוכח שכל דברי הנחש היו רק פיתוי, ללא אמת.

– האמונה הפשוטה בה' יתברך.

– הגדרים של החכמים הם השומרים על האדם מלהתקרב אל העבירה.

– צריכים תפילות רבות על שמירתם של חיילי ישראל.

#הרבראובןאלבז #פרשת_שמות #פרשתהשבוע
——————————
הצטרפו עכשיו להידברות ב-WhatsApp
לחצו 👈 https://did.li/youtube-htv